המלצות לטיפול בתופעה
כאשר מתארים את תופעת הנפילות בכלל ובקרב קשישים בפרט, רגע הנפילה עדיין נשאר בגדר תעלומה- אותו שבריר שנייה שרוב האנשים הנופלים אינם מודעים לקיומו (צור, 2007). האטיולוגיה של הנפילות בגיל הזקנה, הינה מורכבת ומהווה לרוב תוצאה מעורבת של תהליכי הזדקנות תקינה עם מחלות שכיחות בגיל המבוגר.
תופעת הנפילות בקרב קשישים, הינה בעיה רב מערכתית ויש מקום לשיתוף פעולה בן אנשי מקצוע מכל הקשת הרפואית והפרא- רפואית (צור, 2007). כיוון שלא כל הזקנים נופלים מאותה סיבה ולעיתים אף עלולים ליפול בשל מכלול של גורמי סיכון, קיימת חשיבות רבה בזיהוי הגורמים הרלוונטיים. זיהוי גורמי סיכון והבנת מנגנוני הנפילה יסייעו בהפחתת הנפילות בשני מישורים: האחד, זיהוי ואיתור מוקדם של קשישים המצויים בסיכון יתר והשני, ביצוע פעולות מניעה על ידי צמצום גורמי הסיכון הידועים בתחום.
בעניין זה, ניתן לטעון כי כיום כמעט ואין בנמצא תוכניות מובנות למניעת נפילות אצל קשישים עצמאיים הגרים בקהילה (מלצר ועמיתיו, 2007) ורוב התוכניות מיועדות לקשישים שכבר נפלו ונחבלו או אפילו נפגעו קשות עד כדי צורך בתהליך שיקומי ארוך טווח וקשה. לכן, בכל הנוגע לשינוי התנהגותי בתחום מניעת הנפילות, אין להסתפק בהעברת מידע בנוגע לתופעה ובגורמי הסיכון והמניעה, אלא יש ליישם תוכנית כוללנית ארוכת טווח , המערבת את הזקנים עצמם, בני משפחה ובעלי מקצוע, אשר יסייעו בליווי ויישום השינויים ההתנהגותיים. תוכנית זו, עשויה, אף היא, לסייע באיתור מוקדם של קשישים הנמצאים בסיכון ולאפשר התערבות מתוכננת אשר קרוב לוודאי תפחית את העלויות סביב סיבוכי נפילות וכמובן שתסייע בהעלאת איכות חייהם של הקשישים.
כמו כן, יש לפעול לצמצום הפער הקיים בן רכישת הידע ובן ישומו, זאת באמצעות גיבוש תוכנית שתשלב בן כלל הגורמים השונים וזאת במטרה לסייע לזקן להביא את הידע הקיים בנושא הנפילות לכלל יישום: ארגון סדרת הרצאות בנושא לזקנים ובני משפחתם בנוגע לגורמי הסיכון הקיימים (ובינהם איתור מוקדם של מחלת האוסטיאופורוזיס), השלכות של נפילות, חשיבות פעילות גופנית ותרגילי שיווי משקל למניעה. בעניין זה לימוד והבנת המנגנונים השונים המעורבים בסרקופניה ((אובדן מסת שריר) יכולים לעזור למניעה, להאטה או לצמצום תופעה זו ובכך לשפר את איכות החיים של האדם הזקן.
תכנון פעילויות וסדנאות בתחום במועדוני היום לקשישים הינם פעילויות נוספות אשר יכולות לסייע במניעת נפילות בקרב קשישים (נוי- רוזנשטיין, 2007). עם פעילויות אלו נמצאים: הכרות עם אביזרי עזר הקיימים בשוק, המסייעים במניעת נפילות ופעילות לסבסודם, מתן ייעוץ מקצועי לשיפוץ בתים, תוך התבוננות עתידית על מצבי מוגבלות אפשריים בזקנה, מטעם האגף לקשיש בעיריות. כמו כן, על מנת לעודד התנהגות מקדמת בריאות ובהתייחס לעלות שירותי הבריאות הניתנים לאחר נפילות, יש לפעול לחלוקה בדואר של עלוני מידע בתחום, מטעם קופות החולים.
יתרה מכך, יש להתקין נוהל המחייב את רופא המשפחה לשיחה שנתית עם המטופל הזקן בנוגע לחשיבות העיסוק בפעילות גופנית למניעת נפילות (נוי- רוזנשטיין, 2007). בעניין זה יש לשאוף לביצוע הערכה תפקודית אצל כל קשיש אשר חווה אירוע נפילה, תוך התייחסות, בן השאר, גם לתופעת הפחד מנפילות (אייזן, 2001).
לאור השפעתו הרבה של המצב התזונתי של הקשיש על גורמי הסיכון לנפילות והחלמתו מהן, יש לתת את הדעת לבניית תוכנית, אשר תעקוב אחר מצבם התזונתי של הקשישים בקרב התזונאיות בקופות החולים ואשר תשאף להשגת רמת BMI תקינה וביצוע מעקב אחריו.
בנוסף, לאור שכיחותה הרחבה של תופעת הנפילות בקרב אוכלוסיית הקשישים ובהתבססות על עובדת שיעורם הדמוגרפי באוכלוסייה כולה, יש לפעול להקצאת משאבים ותקציבים להמשך מחקר בתחום הנפילות בקרב קשישים, על מנת להוביל לצמצומה ובאם הדבר אפשרי, למניעתה כליל.
ביבליוגרפיה:
אייזן, א. (2001). הליכה זהירה ופחד מנפילות בקרב קשישים. הרפואה, 140, 1094-1091.
מלצר, י., בנג'ויה, נ. וקפלינסקי, י. (2007). השפעת הגיל על בקרת שיווי משקל בעמידה: מהמדע לקליניקה. גרונטולוגיה, 34(1), 79-63.
מנדלסון, ג. ובן ישראל, י. (2004). אוכלוסייה מבוגרת ודיירי בתי- אבות- הסתייעות במגן ירך חיצוני. הרפואה, 144, 114-112.
נוי-רוזנשטיין, ק' (2007). מודעות זקנים לנפילות: גורמי סיכון, השלכות אסטרטגיות למניעה ויישום הידע על ידי הזקן. עבודת גמר כמילוי חלק מהדרישות לקבלת תואר "מוסמך ", אוניברסיטת חיפה.
צור, ע. (2007). נפילות, סחרחורת וחוסר שיווי משקל בקרב קשישים: השלכות ודרכי טיפול. גרונטולוגיה, 34(1), 136-131.
רוזין, א. (2003). חיים בריאים בעת זיקנה. בתוך: א. רוזין (עורך), הזדקנות וזיקנה בישראל (עמ' 779-820). ירושלים.
שבת, ש., ברנר, י., שטרן, א., מורנשטרן, ד., קיש, ב. וניסקה, מ. (2004). שברי צוואר ירך אצל זקנים: מגמות בשנות האלפיים. גרונטולוגיה, 31(1), 65-55.
Becker, C., Kron, M., Lindemann, U., Sturm, E., Eichner, B., Walter, J.B., & Nikolaus, T. (2003). Effectiveness of a Multifaceted Intervention on Falls in Nursing Home Residents. American Geriatrics Society, 51, 306-313.
Canadian Institute for Health Information. (2002). Falls leading cause of injury admissions to Canada’s acute care hospitals (CIHI Report). Canada: Ontario . Retrieved July 29, 2010, from the World Wide Web: http://www.cihi.ca/cihiweb/dispPage.jsp?cw_page=media_27feb2002_e
Curry, L.C., Hogstel, M.O., David, G.C., & Frable, P.J. (2002). Population- based Osteoporosis education for older women. Public Health Nursing, 19(6), 460-469.
Day, M. (2002). Randomized Factorial Trial of Falls Prevention Among Older People Living in their own home. British Medical Journal, 325, 128-133.
Johnson, C.S. (2003). The association between nutritional risk and falls among frail elderly. Journal of Nutrition Health and Aging, 7(4), 247-250.
Kallin, K., Gustafson, Y., sandman, P.O., & Karelsson, S. (2005). Factors Associated With Falls Among Older, Cognitively Impaired People in Geriatric Care Settings: A Population-Based Study. The American Journal of Geriatric Psychiatry; 13(6), 501-509.
Markle- Reid, M., Browne, G., Gafni, A., Roberts, J., Weir, R., Thabane, L., Miles, M., Vaitonis, V., Hecimovich, C.,Baxter, P., & Henderson, S.(2010). Across- Sectional Study of the Prevalence, Correlates, and Costs of Falls in Older Home Care Clients 'At Risk' for Falling. Canadian Journal on Aging, 29(1), 119-137.
Morris, M.S., Jacques, P.F., & Selhub, J. (2005). Realation between homocysteine and B vitamin status indicators and bone mineral density in older Americans. Bone, 37(2), 234-242.
O'Brien, C.S. (2000). "My heart couldn't take it": Older women's beliefs about exercise benefits and risks. Journal of Gerontology: Psychological Sciences, 55B(5), 283-294.
Peel, N.M., Steinberg, M., & Williams, G. (2000). Home safety assessment in the prevention of falls among older people. Australian and New Zealand Journal of Public Health, 24 (5), 536-539.
Perel, K.L., Nelson, A., Goldman, R.L., Luther, S.L., Prieto- Lewis, N., Rubenstein, L.Z. (2001). Fall risk assessment measures: An analytic review. Journal of Grontology A Biological Science Medical Science, 56, 761-766.
Rolland, Y., Abellan van Kan, G., Benetos, A., Blain, H., Bonnefoy, M., Chassagne, P., Jeandel, C., Laroche, M., Nourhashemi, F., Orcel, P., Piette, F., Ribot, C., Ritz, P., Roux, C., Taillandier, J., Tremollieres, F., Weryha, G., & Vellas, B. (2008). Frailty, Osteoporosis and Hip Fracture: Causes, Consequences and Therapeutic perspective. The Journal of Nutrition, Health & Aging; 12(5), 319-330.
Roche, J.W., Wenn, R.T., Sahota, O., & Moran C.G. (2005). Effect Of Co morbidities And Postoperative Complications On Mortality After Hip Fracture In Elderly People: Prospective Observational Cohort Study. British Medical Journal, 331, 1374.
Rose, D. J. (2002). Results of intervention research: Implications for practice. Generations, 4, 60-64.
Stel, V.S., Smit, J.H., Pluijm, S.M., & Lips, P. (2004). Consequences of falling in older men and women and risk factors for health service use and functional decline. Age and Ageing, 33. 58-65.
Vestergaard, P., Rejnmark, L., & Mosekilde, L. (2007). Has Mortality After a Hip Fracture Increased?, Journal of American Geriatrics Society, 55(11), 1720–1726.
