אלמנה:

תושבת ישראל שהיתה נשואה לתושב ישראל שנפטר, ולא היה מבוטח בביטוח שאירים, עקב עליתו לארץ לראשונה לאחר גיל 60 – 62 ובהתאם לחודש לידתו– ישלם המוסד לביטוח לאומי לה ולילדיו גמלת שאירים מיוחדת, על חשבון משרד האוצר, ובלבד שהינה עונה על כל התנאים הבאים.

• המנוח היה תושב קבע, שעלה לארץ לפי חוק השבות ונעשה תושב ישראל לאחר שמלאו לו 60 שנים.
• השאירים הם: אלמנה שהיתה גרה עם המנוח או יתום של המנוח, בהתאם להגדרתם החוקית כשאריו המוכרים של הנפטר/ת בתנאי הראשון לזכאות.
• עמידה במבחני הכנסות.
• האלמנה והילדים אינם מקבלים קצבה אחרת, או שמקבלים קצבה אחרת בסכום נמוך.

אלמן:

אם נפטרה עולה, שאינה עקרת בית, רק ילדיה יהיו זכאים לגמלה.
אם נפטרה עולה שהיא עקרת בית (אשה נשואה שעלתה לארץ לאחר גיל 60-62), שאיריה לא יהיו זכאים לגמלה שאירים מיוחדת.

מענק שאירים– אלמנה ללא ילדים שאינה זכאית לגמלת שאירים מיוחדת בגלל גילה (פחות מ-40), תקבל מענק שאירים (36 קצבאות חודשיות)
מענק נישואין- אם היא חדלה להיות נשואה בתוך 10 שנים מיום שנשאה, היא תהיה עשויה לקבל, בתנאים מסוימים, גמלת שאירים מיוחדת.

דמי מחיה ליתום ישולמו לאלמנה בתנאים מסוימים. להגשת התביעה יש למלא טופס בקשה לדמי מחיה ליתום.
מענק בר/בת מצווה לא ישולמו לילדיו של המנוח.

הגשת תביעה לגמלה– כדי לקבל גמלת השאירים המיוחדת, יש להגיש תביעה בטופס תביעה לגמלת שאירים מיוחדת להפוך את זה ללינק בסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים. לתביעה יש לצרף תעודת עולה וכל מסמך שיש בו כדי להוכיח את הזכאות לגמלה. טופס התביעה להשלמת הכנסה מצורף לטופס התביעת לגמלת שאירים מיוחדת (רשימת המסמכים הנדרשים מופיעה בטופס התביעה).

שיעורי הגמלה המיוחדת– שיעורי הגמלה המיוחדת (לאלמנה ולילדיו של המנוח) שווים לשיעורי קצבת השאירים שעל פי חוק הביטוח הלאומי, אך ללא תוספת ותק. תוספת השלמת הכנסה תשולם על פי תנאי הזכאות.

מועד התשלום- גמלה השאירים המיוחדת תשולם ב–28 בחודש ורק החל ב–1 בחודש שבו הגשת את התביעה (תשולם גמלה בעד התקופה שקדמה לחודש הגשת התביעה- בתנאים מסוימים).