בתי אבות סיעודיים ולתשושי נפש

בתי אבות לסיעודיים ולתשושי נפש, נקראים לרוב בתי חולים סיעודיים משום שבמצבים תפקודיים אלו זקוק האדם לטיפול והשגחה למשך כל שעות היממה ולכן הוא מקבל טיפול צמוד כמו בבתי חולים.

בתי אבות אלו נמצאים בפיקוח משרד הבריאות מתוקף פקודת בריאות העם (1940), חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994) וחוק זכויות החולה (1996), המגדירים את התנאים לקבלת רישיון להקמת מוסד סיעודי לטיפול ממושך והסטנדרטים הנדרשים לניהולו השוטף והתקין מבחינת מבנה בית האבות, התנאים הפיזיים והציוד בו, מספר המיטות, תקני כוח האדם והכשרתו המקצועית, הטיפול הניתן לדיירים ועוד. תוקף הרישיון הניתן הינו בן שלושה חודשים לשנתיים (ככל שתוקף הרישיון ארוך יותר, כך איכות הטיפול הניתנת בבית האבות טובה יותר) ומוסד שאינו עומד בתקנים אלו או שאינו פועל ברישיון דינו להיסגר.

הגדרות תפקודיות:

מצב הקשיש הרפואי צריך להיות מוגדר מרופא/ אחות על מנת לדעת איזה מוסדות מתאימים להגדרה של הקשיש.

הפנייה לבית האבות:

אשפוז האדם בבית אבות לסיעודיים ולתשושי נפש יעשה רק לאחר שהוגדר כמתאים לכך מבחינת מצבו התפקודי. במצב כזה, ניתן לפנות לכל בית אבות על מנת לסדר את שהייתו באופן פרטי. כמו כן ניתן לפנות לאחת מלשכות הבריאות לשם קבלת סיוע במימון האשפוז ("קוד"), זאת מתוקף התוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ובהתאם לנוהלי משרד הבריאות . הסיוע במימון מותנה בתשלום השתתפות עצמית בהתאם לגובה ההכנסות של הקשיש המועמד לאשפוז ובני משפחתו.

מידע נוסף בנושא:

מימון אשפוז לסיעודיים ולתשושי נפש

חתימת חוזה בין הדייר לבית האבות

כניסה למוסד הסיעודי